Vayedaber

Baba Batra

Daf 7a

משנה: אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ קוֹצֵץ מְלֹא מַרְדֵּעַ עַל גַּבֵּי הַמַּחֲרֵישָׁה. הֶחָרוּב וְהַשִּׁיקְמָה כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. בֵּית הַשְּׁלָחִין כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר כָּל אִילַן סְרַק כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים קוֹצֵץ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַגָּמָל עוֹבֵר בְּרוֹכְבוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלוֹת מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה.

Traduction

Si un arbre penche dans le champ du voisin, le maître du champ peut couper de ses branches tout ce qui met obstacle à la marche des bœufs et de ce qu’il faut pour labourer le champ; si c’est un caroubier ou un sycomore, le maître du champ peut couper en droite ligne (47)Littéralement: selon le poids (du fil à plomb). tout ce qui se trouve au-dessus de son champ; si c’est un champ que l’on arrose avec de l’eau des sources, on peut couper de tous les arbres en droite ligne ce qui se trouve au-dessous du champ (48)Leur ombre, dit Rashi, est nuisible à ces sortes de champs. Abba Saül dit: Si c’est un arbre quelconque qui ne porte pas de fruits, on peut couper en droite ligne tout ce qui se trouve au-dessus du champ. Si un arbre étend ses branches sur la voie publique, on est obligé d’en couper jusqu’à une hauteur telle qu’un homme monté sur un chameau puisse passer. R. Juda indique la hauteur d’un chameau chargé de filasse, ou des faisceaux de branches. R. Simon dit de couper tous les arbres en droite ligne, pour éviter que le branchage, formant tente, ne soit une cause de propagation d’impureté (49)Si un fragment de mort se trouvait au-dessous, tous les passants seraient contaminés et considérés comme impurs..

Pnei Moshe non traduit

מתני' אילן שהוא נוטה לתוך שדה חבירו קוצץ. הענפים עד גובה מלא מרדע ע''ג המחרישה שלא יעכבהו מלהוליך מחרישתו שם. מרדע מלמד הבקר:

החרוב והשקמה. שצלן מרובה וקשה לשדה:

כנגד המשקולת. הוא חוט שבוני החומה תולין בה משקולת של אבר וכלומר קוצץ כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר של שדהו:

בית השלחין. היתה שדה חבירו בית השלחין והיא ארץ שצריכה תמיד להשקות אותה:

כל האילן. אפי' אינו חרוב ושקמה קוצץ כנגד המשקולת מפני שהצל רע לבית השלחין:

אבא שאול. ארישא קאי דקאמר ת''ק קוצץ מלא המרדע ואפי' הוא אילן סרק חוץ מחרוב ושקמה ואמר ליה אבא שאול כל אילן סרק שאינו עושה פירות קוצץ כנגד המשקולת ואין הלכה כאבא שאול:

אילן שהוא נוטה לרשות הרבים קוצץ. את הענפים התחתונים כדי שיכול גמל להיות עובר עם רוכבו:

גמל טעון פשתן. ואין צריך לקוץ כדי גמל ורוכבו דרוכב גחין וחליף תותיה:

מפני הטומאה. שמא יאהילו הענפים על כזית מן המת וכיוצא בה ויטמא האדם העובר שם והלכה כת''ק בלבד:

משנה: 7a מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה וְהֶחָרוּב וְהַשִּׁיקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדַם קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמָיו וְאִם הָאִילָן קָדַם לֹא יָקוֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם וְסָפֵק זֶה קָדַם לֹא יָקוֹץ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קָדַם אֶת הָאִילָן לֹא יָקוֹץ שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ ד̇ אַמּוֹת אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כָּל אִילָן. הָיָה גָדֵר בֵּינְתַּיִים זֶה סוֹמֵךְ לְגָדֵר וְזֶה סוֹמֵךְ לְגָדֵר. הָיוּ שָׁרָשִׁיו יוֹצְאִין לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ מַעֲמִיק ג̇ טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעֲכֵּב אֶת הַמַּחֲרֵישָׁה. הָיָה חוֹפֵר בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ.

Traduction

Un arbre doit être éloigné du puits du voisin à la distance de 25 coudées (45)Cf. (Sheviit 1, 2).; le caroubier et le sycomore doivent en être éloignés de 50 coudées, soit que l’arbre et le puits se trouvent au même niveau, soit que l’un se trouve à un niveau plus élevé que l’autre. Si le puits a été creusé avant la plantation de l’arbre, celui qui l’a planté doit le couper, et le propriétaire du puits lui paye la valeur de l’arbre; si l’arbre est plus ancien, on n’est pas obligé de le couper. S’il a des doutes sur la date relative de l’arbre et du puits, on n’est pas obligé de le couper. R. Yossé dit: quand même le puits serait plus ancien que l’arbre, celui qui l’a planté n’est pas obligé de le couper; car il a le droit de planter chez lui, comme son voisin peut creuser dans son domaine. Il ne faut pas planter un arbre près du champ de son voisin, à moins de laisser un intervalle de 4 coudées (46)De cette façon, lorsqu'il cultivera son champ avec la charrue, autour de l'arbre, il ne s'expose pas à entrer dans le champ voisin.. Cela s’applique aux vignes ainsi qu’à tout arbre. S’il y a une haie entre les deux champs, chacun des deux voisins peut planter jusqu’à la haie. Si les racines d’un arbre s’étendent dans le champ du voisin, le voisin peut les couper, jusqu’à la profondeur de 3 palmes, pour qu’elles n’arrêtent pas la charrue. S’il vaut creuser dans son champ un puits, ou une fosse, ou une grotte, il peut couper les racines plus profondément et garder le bois pour lui.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ובחרוב ובשקמה חמשים אמה. לפי ששרשיהן מרובין.

בין מלמעלן. שאחד מהן מלמעלה בגובה שפוע הר והשני בשפולו:

בין מן הצד. בקרקע שוה:

ונותן דמים. דכיון דברשות נטע שאינו מזיק עד זמן גדול לא חייבוהו חכמים לקוץ בלא דמים בשביל היזיקא דיחיד:

וזה נוטע בתוך שלו. ובעת שנטע אינו מזיקו ואינו אלא נזק הבא מאיליו לאחר זמן והלכה כר' יוסי:

סמוך לשדה חבירו. בין שדה אילן בין שדה לבן:

ארבע אמות. כדי עבודת הכרם שכשיחרוש את אילנותיו לא יהא צריך להכניס מחרישתו לתוך שדה חבירו:

א' גפנים וא' כל האילנות. וה''מ בא''י אבל בחוץ לארץ שמחרשתן קצרה בין גפנים לגפנים ובין אילנות לאילנות שתי אמות בין גפנים לאילנות או לשדה לבן ד' אמות:

וזה סומך לגדר. בכל מקום:

מעמיק. בעל השדה שלשה טפחים וקוצצן ואינו חושש שמא ייבש האילן של חבירו שזה בתוך שלו הוא חופר כדי שלא יעכבו את המחרישה שלו:

היה. בעל השדה חופר בור ושיח ומערה ומצא שרשיו של אילן חבירו קוצץ ויורד והעצים שלו ודוקא אם המקום שחופר רחוק הוא מן האילן ששה עשר אמה אבל בתוך י''ו אמות העצים הם של בעל האילן דעד ששה עשר אמות מינק ינקי מן האילן טפי לא ינקי:

הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן כול'. לֹא יִטַּע אָדָם כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. מִפְּנֵי שֶׁיִּישׁוּב הָעוֹלָם בַּבּוֹרוֹת. שִׁמְעוֹן בַּר וָוה אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי יוֹסֵי לְרַבָּנִין. כְּמָה דְאִית לְכוֹן יִישׁוּב הָעוֹלָם בַּבּוֹרוֹת אוּף אֲנָא אִית לִי יִישׁוּב הָעוֹלָם בָּאִילָנוֹת.

Traduction

Les rabbins prescrivent de ''couper l’arbre planté près du puits''; car, dit R. Jacob b. Idi au nom de R. Josué b. Levi, ils allèguent pour motif que l’existence du monde tient à celle des puits (comme ils sont indispensables, il faut sacrifier en ce cas l’arbre). Simon b. Aha dit au nom de R. Yohanan: R. Yossé (qui permet de laisser subsister l’arbre en ce cas) réplique aux autres sages que s’ils attribuent l’existence du monde à la présence des puits, il est d’avis de rattacher aussi l’existence du monde aux arbres (ils concourent aussi à la vie de l’humanité).

Pnei Moshe non traduit

גמ' טעמון דרבנן כשהבור קדם קוצץ מפני שישוב העולם הוא בבורות ואי אפשר בלא בורות:

אוף אנא אית לי. דיש ישוב העולם ג''כ באילנות וכשם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו:

[רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין שָׁרָשִׁים לְעִנְייַן הַבִּיכּוּרִים כְּלוּם.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיֵאוּת אָמַר. שֶׁאִים אוֹמֵר שָׁרָשִׁין עִיקָּר הֵן לַבִּיכּוּרִים לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהָבִיא בִיכּוּרִים מֵעוֹלָם. מִפְּנֵי שֶׁשָּׁרָשִׁין שֶׁלָּזֶה יוֹצְאִין לְתוֹךְ שָׁרָשָׁיו שֶׁלָּזֶה וְשֶׁלָּזֶה בְשֶׁלָּזֶה. לְפוּם כֵּן אָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין שָׁרָשִׁים לְעִנְייַן בִּיכּוּרִים כְּלוּם.

Traduction

Si l’on a greffé, est-il dit, un plant d’un voisin sur son propre arbre, on n’apportera pas au Temple les prémices des fruits d’un tel plant (50)(Bikurim 1, 1).. Sur quoi, l’on a enseigné qu’on offrira les prémices si la greffe a été autorisée par le voisin; selon R. Yossé, au nom de R. Amé, il faut que cette autorisation soit donnée pour toujours non pour un moment; selon R. Yona, au contraire, même l’autorisation momentanée suffit, invoquant à l’appui de cet avis les termes de notre présente Mishna qui dit: ''s’il veut creuser dans son champ un puits, ou une fosse, ou une grotte, il peut couper les racines profondément et garder le bois pour lui''. Or, ce dernier point, de ''garder le bois'', indique une autorisation momentanée. Que réplique à cela R. Yossé? Selon lui, il y a une distinction à établir, en ce que les racines ont toujours l’habitude de se déplacer après être coupées; c’est donc pour toujours, à l’encontre de la greffe, et par suite les racines n’influent pas sur la règle des prémices. Et c’est bien raisonné, fut-il ajouté, car si cette question était essentielle pour l’offre des prémices, personne ne pourrait les apporter au Temple, puisqu’il y a échange continuel entre les racines d’un tel avec celles de tel autre, et réciproquement; voilà pourquoi, dit R. Yassa au nom de R. Yohanan, la question des racines n’influe en rien sur les prémices.

Pnei Moshe non traduit

אמר ר' יוסי ויאות אמר. התם אמה דתנינן בריש מס' ביכורים קאי דגרסי' התם אמתני' וכן המבריך מתוך של יחיד וכו' לתוך שלו אינו מביא. תני אם הבריך ברשות מביא וקורא ר' יוסי בשם ר' אמי והוא שנתן לו רשות לעולם הא לשעה לא ר' יונה בשם ר' אימי אפי' לשעה חייליה דר' יונה מן הדא היה חופר בור ושיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו ועצים לא לשעה הן מה עבד לה ר' יוסי שרשים שדרכן להחליף לעולם מכיון שדרכן להחליף לעולם הן. כלומר דר' יונה היה רוצה לאתויי סייעתיה מדקתני העצים שלו של בעל השדה א''כ לא הוי אלא כמי שנתן לו רשות לפי שעה שיטע סמוך אצל שדהו ושיהו שרשי אילן נכנסין בתוך שלו שהרי הוא קוצצן וא''כ ש''מ דאפי' רשות לשעה מהני וכן לענין ביכורים דמסתמא בעל האילן מביא ביכוריו של האילן ואע''פ ששרשיו יוצאים בתוך של חבירו ויש לו רשות לקצצן מ''מ כיון דנתן לו רשות אפי' הוא לשעה הוי כשלו. מה עבד לה ר' יוסי. ומשני שאני שרשים מהברכה דהשרשים הואיל ודרכן להחליף לאחר שנקצצו חוזרין ומחליפין לעולם א''כ הוי כנתן לו רשות לעולם משא''כ בהברכה. שמעינן דהשרשים שיוצאין לתוך שדה חבירו אינה כלום לומר שזה אינו מביא ביכורים לפי שהשרשים אינם עיקר לדין דביכורים. והיינו דקאמר הכא ויאות אמר שאין השרשים היוצאין לשדה חבירו מזיקים לביכורים שלא יוכל זה להביא שאם אתה אומר שהשרשים הם עיקר לעיכוב הביכורים א''כ אין לך אדם שיביא ביכורים לעולם כדמפרש ואזיל:

Baba Batra

Daf 7b

משנה: חֶזְקַת הַבָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבָכוֹת בֵּית הַבַּדִּין בֵּית הַשְּׁלָחִין וְהָעֲבָדִים וְכָל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵירוֹת תָּדִיר חֶזְקָתָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם. שְׂדֵה הַבַּעַל חֶזְקָתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאֵינָהּ מִיּוֹם לְיוֹם.

Traduction

Il y a présomption de possession pour les maisons, les puits, les fossés, les cavernes, les bains, les colombiers, les pressoirs, les champs arrosé par des sources, les esclaves, et tout ce qui produit des fruits constamment (51)V. J., (Qidushin 1, 3).; la présomption de tous ces objets est de 3 ans accomplis du jour au jour. La possession d’un champ arrosé par la pluie (52)Il ne donne de fruits, selon Rashi, qu'un fois l'an. est également de 3 ans, mais non pas de trois années entières.

Pnei Moshe non traduit

מתני' חזקת הבתים. כל הני דחשיב במתני' דבר שעושין פירות תדיר הן ובית השלחין מתוך שמעין בתוכו שמשקין אותו ממנו תמיד עושה פירות תדיר וכל אלו חזקתן שלשה שנים שאם יש לו עדים שהחזיק בהן אע''פ שאבד שטרו נאמן לומר שהם לקוחין בידו ולא אמרי' ליה אייתי שטרא שמכרו לך דעד תלת שנין מזדהר אינש בשטרי טפי לא מזדהר ואמרי' ליה להתובע אם איתא דלא זבנתיה הוה לך למחות בפני שני' ולומר להם תדעו דפלניא אכיל ארעאי בגזלנותא והיה הדבר מגיעו לאזניו דחברך חברא אית ליה והיה נזהר בשטרו ומדלא מחית את הוא דאפסדת וחזקת ג' שנים של אלו מיום אל יום:

והעבדים. ואע''ג דקי''ל הגודרות והוא מלשון גדרות צאן והה''ד לכל בעלי חיים אין להם חזקה היינו דאין להן חזקה לאלתר שאם היו של אדם אחד ונכנסו לבית אדם אחר אין זה יכול לטעון לקוחים הם בידי שכן דרכן ללכת מבית אל בית אבל אם החזיק בהן שלשה שנים הויא חזקה:

שדה הבעל. המסתפקת למי גשמים ואינה עושה פירות אלא פעם אחת בשנה חזקתה שלש שנים ואינה צריכה מיום אל יום:

הלכה: חֶזְקַת הַבָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת כול'. מְנַיִין לַחֲזָקוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁמַעְנוּ מֵהוֹלְכֵי אוּשָׁא מִשּׁוֹר הַמּוּעָד לָֽמְדוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מָאן אִית לֵיהּ שׁוֹר הַמּוּעָד לְג̇ יָמִים. לֹא רִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לֹא אָֽמְרוּ ג̇ שָׁנִים אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּהֵא בְאִיסְפַּמְיָא וְיַחֲזִיק שָׁנָה וְיֵלְכוּ וְיוֹדִיעוּהוּ שָׁנָה וְיָבוֹא שָׁנָה.

Traduction

D’où sait-on qu’il y a présomption de possession au bout de 3 ans? R. Yohanan répond: nous avons appris par ceux qui se sont rendus à Ousha (54)Voir J. Derenbourg, Essai, etc., p. 388., que l’on déduit cette règle de celle relative au bœuf dangereux (déclaré tel après 3 reprises). R. Yossé dit: cette règle même, de considérer un bœuf comme dangereux après la 3e reprise, émane de R. Juda, qui dit plus loin: ''La loi exige pour la présomption une possession de 3 ans pour le cas où le propriétaire serait en Espagne, Ispania, éloigné de son pays à la distance d’une année de marche; il faut alors que le possesseur possède le champ pendant une année (pour que tous les habitants du pays le sachent), puis une 2e année pour qu’un voyageur arrive dans le pays où se trouve le propriétaire, et lui annonce l’usurpation de son champ, enfin une 3e année pour que le propriétaire puisse revenir faire opposition à cette occupation illégale''.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מנין לחזקות. שהן לשלש שנים:

משור המועד למדו. כמו דשור המועד אחר שלשה נגיחות יצא מחזקת תם ונעשה מועד ובנגיחה רביעות משלם נזק שלם כך לענין חזקה כאן אחר ג' שנים יצא מחזקת המערער לחזקת המחזיק והמערער צריך להביא ראיה:

לא רבי יודה. הא לא אמרי' דשור המועד צריך ג' נגיחות בג' ימים אלא אליבא דרבי יהודה בפרק כיצד הרגל אבל ר''מ ס''ל התם דאפי' בג' נגיחות ביום א' נעשה מועד וא''כ אם אנו למדין חזקה משור המועד ודאי אליבא דרבי יהודה היא ומקשינן זמן חזקה לזמן שור המועד וכל חד לפי הענין השייך לו מה שור המועד לג' ימים אף חזקה לג' שנים דאלו לר''מ אפי' בחדא שתא ליהוי חזקה כדס''ל בשור המועד בחד יומא והשתא קשיא דתנינן תמן במתני' לקמן רבי יהודה אומר לא אמרו ג' שנים וכו' והא עיקר מילתא דחזקה שלש שנים בכל מקום לא אתיא אלא כר' יודא אלא לאו ש''מ דלאו משור המועד הוא דלמדו:

הלכה: אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ כול'. אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים כול'. 7b רִבִּי יוֹנָתָן הֲוָה דָאִין טַבָּאוּת וַהֲוָה תַמָּן חַד רוֹמַיי וַהֲוָה מְגֵירֵיהּ בְּחַקְלָא וּבְבֵיתָא. וַהֲוָה לְרִבִּי יוֹנָתָן חַד אִילָן נָטָה גַו דְּהַהוּא רוֹמַייָה. אֲתַא קוֹמֵי חַד דַּייָן אָכֵן. אֲמַר לוֹן. אָֽזְלוֹן וָתוֹן בְּצַפְרָא. אֲמַר הַהוּא רוֹמַייָה. בְּגִינִי לָא נְפַק דִּינָא. לְמָחָר אֲנָא מְבַטֵּל אילו מדידי וַחֲמִי הֵיאַךְ דִּינָא נְפַק. אִין הֲוָה דָאִין כָּל עַמָּא וְלָא דָאִין נַפְשֵׁיהּ לֵית הוּא בַּר נַשׁ. בְּאַפְתִּי רַמְשָׁא שְׁלַח רִבִּי יוֹנָתָן בָּתָר נַגָּרֵיהּ. אֲמַר. פּוּק קוֹץ מַה דְנָטָה גַו רוֹמַייָה. בְּצַפְרָא קְרַץ בַּעַל דִּינֵיהּ לְגַבֵּיהּ. אֲמֵר לֵיהּ. זִיל קוֹץ מַה דְנָטָה גַו דִּידֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רוֹמַייָה. דִּידָךְ מַה. אֲמַר לֵיהּ. פּוּק חֲמִי יָתֵיהּ כְּמַה דִידִי עֲבִד עֲבַד דִּידָךְ. נְפַק חֲמִיתֵיהּ. אֲמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהֲהוֹן דִּיהוּדָאֵי.

Traduction

R. Jonathan était un juge bien apte à ce titre, comme le prouve ce fait: près de lui il y avait un romain qui était son voisin aux champs et à la maison; R. Jonathan avait un arbre qui penchait sur la propriété de ce romain. Un jour, on lui soumet un cas en litige au sujet d’un arbre qui est penché sur le bien du voisin: il dit aux plaideurs de revenir le lendemain pour connaître sa décision. En l’entendant le romain se dit: ''à cause de moi, le rabbi n’a pas voulu énoncer sa sentence (à cause de son arbre); demain, je vais couper les branches de l’arbre qui s’étendent au-dessus de mon bien, et je verrai, d’après sa sentence énoncée, s’il juge tous les plaideurs autrement que lui-même; en ce cas, il ne mérite pas d’être considéré comme homme intègre''. Vers le soir, R. Jonathan fit chercher son ouvrier jardinier, lui donnant l’ordre de couper toute la partie sise au-dessus du bien de son voisin romain. Le lendemain matin, le rabbi reçut le plaideur de la veille et lui dit qu’il doit couper la partie de l’arbre qui penche sur le bien du voisin. -Mais, lui dit le romain, dans quel état est le tien? -Va voir, lui répondit le rabbi, comment mon arbre se comporte à ton égard. Le romain sortit, vit le changement opéré, et s’écria: Béni soit le Dieu des Juifs (qui leur inspire la justice)!

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' יונתן הוה דאין טבאות. הוא היה הדיין שהיה יכול לדון בטוב שהיה מקיים בעצמו התקוששו וקשו קשוט עצמך ואח''כ קשוט אחרים כדמייתי האי עובדא שהיה לו שכן עכו''ם אחד שכינו בבית ובשדה והיה לר' יונתן אילן נוטה לתוך שדהו של הנכרי:

אתא קומי חד דיין אכן. בא לפניו דין אחד כן שהיה אילן של אחד נוטה לתוך שדה חבירו ותבעו לפניו לדין ואמר להן לכו עכשיו ובאו למחר וזה שכינו העכו''ם שמע ואמר בשבילי לא יצא דין הזה ממנו שסבר היה לדחותם מעליו צוה להם שילכו לפי שגם אילן שלו נוטה לתוך שדהו:

למחר אני מבטל אילו מדידי. אני משכים ומבטל וקוצץ אילו הענפים שלו הנוטים לתוך שלי שעכשיו אני רואה שאינו הגון לעשות כן שהרי אלו באים לדין על זה:

וחמי היאך דינא נפק. ואח''כ אראה היאך יצא הדין ממנו ואם יצוה לזה לקצוץ ענפיו הנוטים אז אראה לעיני כל שהוא דן לכל העם ואינו עושה דין לנפשו ואינו נחשב לכלום:

באפתי רמשא. לעתותי ערב שלח רבי יונתן אחר הבעל מלאכה שלו ואמר לו צא ותקוץ את כל הנוטה מאילן שלי לתוך שדהו של העכו''ם:

בצפרא קרץ. בבקר השכים בעל הדין וחזר ובא אצל רבי יונתן וצוה לו לקוץ את הנוטה לתוך חבירו ואמר הנכרי לרבי יונתן ושלך מה הוא ומפני מה אתה מניח ענפי אילן שלך להיות נוטים לתוך שדה שלי ואמר לו צא וראה היאך שלי עושה בשלך ויצא וראה שכבר נקצצו ונתן השבח בריך אלההון דיהודאי שצוה להם על הדין ועל המשפט וזה קיים בעצמו כן:

חָדָא אִיתָא אוֹקְרָת תְּאֵנִין לְרִבִּי יוֹנָתָן. אֲמַר לָהּ. בְּבָעוּ מִינָּךְ אִי אַעַלְתִּינוֹן מְיגַלְייָן אַפְקִינוֹן מְיגַלְייָן. וְאִין אַעַלְתִּינוֹן מְיכַסְייָן אַפְקִינוֹן מְיכַסְייָן. דְּלָא יֵימְרוּן בִּרְייָתָא. דֵּינָרִין יְהָבַת לֵיהּ. וְאוֹקְרָה תְאֵינִין.

Traduction

A ce même R. Jonathan une femme (en instance pour un procès) vint offrir des figues: Je t’en prie, lui dit-il, si tu as apporté ces fruits à découvert, remporte-les aussi à découvert (laisse voir que tu les remportes); si tu les as apportés couverts, remporte-les de même en les couvrant, afin que les gens ne puissent pas supposer que tu m’as offert de l’argent et que par contre, je t’ai fait présent de figues (il avait à cœur d’écarter tout soupçon).

Pnei Moshe non traduit

חדא איתא. ומייתי עוד עובדא משבחו של ר' יונתן אשה אחת שהיתה לה איזה דין ומשפט והביאה לו תאינים לכבדו ואמר לה בבקשה ממך תוציאם כמו שהכנסת אותן אם מגולין וראו כל העם שהם תאינים תוציאן מגולין ואם לאו תוציאן כמו שהיו מכוסין שלא יאמרו הבריות דינרין הביאה לו והוא כיבדה בשביל זה בתאינים שלו. ולמדין אנו מהמעשה הזה כמה צריך אדם לצאת ידי הבריות ושלא ליתן מקום לחשוד אותו:

רִבִּי חֲנִינָה אָעִיל לְרִבִּי יוֹנָתָן בְּגִינְתֵיהּ וְאַייכְלֵיהּ תְאֵנִין. מִדִּנְפַק חֲמָא חַד אִילָן דִּבְרַת שׁוּבְעִין חִוְורִין. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה לֹא אוֹכַלְתָּנִי מִן אִילֵּין. אֲמַר לֵיהּ. דְּאִינּוּן לִבְרִי. רִבִּי חֲנִינָה חָשַׁשׁ מִשּׁוּם גֶּזֶל בְּנוֹ.

Traduction

R. Hanina étant allé voir R. Jonathan dans son jardin, le rabbin offrit des figues au visiteur. En partant, R. Hanina vit un arbre portant des figues blanches, dites Bath-Sheba (septenaires, d’une espèce supérieure), et il demanda au maître pourquoi il ne lui avait pas offert de celles-là (écartant toute idée d’avarice)? -C’est que, répondit R. Jonathan, elles sont à mon fils (libre à toi d’en prendre). Pourtant R. Hanina n’en goûta pas, par crainte de commettre un vol à l’égard du fils (absent).

Pnei Moshe non traduit

ואייבליה. והביא לו תאנים לאכול:

מדנפק. כשיצא מן הגינה ראה אילו התאנים הנקראו' בנות שבע הלבנים והן ממין היפה והמשובח וא''ל למה לא האכלתני ממין הזה ובודאי לא מעין רעה עשית זה והשיב לו שהן של בני ואם תרצה תקח לך ור' חנינא חשש משום גזל בנו ולא היה רוצה לקחת אותן ואף שמסתמא היה בנו מתרצה בכך אעפ''כ החמיר על עצמו:

הדרן עלך לא יחפור

רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁהֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן.

Traduction

– R. Yassa dit au nom de R. Yohanan: l’avis de R. Simon dans notre Mishna (au sujet de la crainte de propager l’impureté) sert de règle; et tous le reconnaissent ainsi, ajoute R. Hiya au nom de R. Yohanan.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source